הסימנים של ראש השנה: מה המשמעות של התפוח, הרימון והתמר ואיך עורכים את הסדר

ארוחת ערב ראש השנה שונה מכל ארוחת חג אחרת. לפני המנה הראשונה, משפחות רבות בישראל עורכות סדר קטן של מאכלים סמליים, הנקראים סימנים. על כל מאכל אומרים יהי רצון, בקשה קצרה לשנה הבאה, שמבוססת לרוב על משחק מילים בין שם המאכל לבין הברכה המבוקשת. המנהג הזה, שמקורו בתלמוד, התפתח לאורך הדורות למסורת עשירה ומגוונת, ובכל עדה ובכל משפחה יש לו גרסה משלה. במדריך הזה נכיר את הסימנים המרכזיים, את המשמעות שלהם ואת הדרך לערוך את הסדר בבית.

מאיפה הגיע המנהג

המקור לסימנים נמצא בתלמוד הבבלי, במסכת כריתות ובמסכת הוריות, שם מובאים דבריו של אביי שאמר כי סימנא מילתא, כלומר שלסימן יש משמעות. לכן, הוא ממליץ שבראש השנה יראה האדם, ולפי גרסאות מסוימות גם יאכל, מאכלים כמו קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי, שמות ארמיים של ירקות ופירות שגדלים מהר או שיש בשמם רמז לברכה.

הרעיון שעומד מאחורי המנהג הוא שהתחלה של דבר משפיעה על המשכו. כמו שאדם משתדל לפתוח את השנה במעשים טובים ובמחשבות טובות, כך גם המאכלים הראשונים על השולחן מבטאים תקווה ובקשה. הפרשנים מדגישים שאין כאן כישוף או סגולה אוטומטית, אלא דרך לעורר את הלב לתפילה ולכוונה.

הסימנים המוכרים ומשמעותם

לצד התפוח בדבש, המוכר לכולם, יש סימנים רבים נוספים. הנה העיקריים, עם הבקשה הנאמרת עליהם:

• תפוח בדבש: שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
• רימון: שנרבה זכויות כרימון, בהשראת המסורת שלרימון יש גרגירים רבים.
• תמר: שיתמו אויבינו, משחק מילים על המילה תמר.
• סלק: שיסתלקו אויבינו, מהמילה סלקא.
• כרתי, כלומר כרישה: שיכרתו שונאינו.
• רוביא, שעועית או לוביה: שירבו זכויותינו.
• קרא, כלומר דלעת: שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו.
• ראש של דג או של כבש: שנהיה לראש ולא לזנב.
• דג: שנפרה ונרבה כדגים.
• גזר: שיגזור גזרות טובות, ובאשכנז הגזר נקשר גם למילה ביידיש שמשמעותה ריבוי.

הנוסח המדויק של כל יהי רצון משתנה מעט בין המחזורים והעדות, ורבים משתמשים במחזור או בדף מודפס שמונח על השולחן.

הבדלים בין העדות

בקהילות הספרדיות ובעדות המזרח, סדר הסימנים הוא חלק מרכזי וחגיגי בארוחה, ולעיתים קרובות הוא כולל את כל הסימנים שהוזכרו, בסדר קבוע, כאשר בעל הבית מברך ובני המשפחה עונים אמן. במשפחות רבות מכינים מהסימנים מנות של ממש: לביבות כרישה, סלט סלק, תבשיל דלעת ולוביה, כך שהסדר הופך לארוחה עשירה בפני עצמה.

בקהילות האשכנזיות המנהג מצומצם יותר, ובמרכזו התפוח בדבש, ולעיתים גם ראש דג וגזר מבושל, הצימעס, מאכל מתוק המבוסס על גזר. החלה בראש השנה נאפית עגולה, כסמל למחזוריות השנה, ונטבלת בדבש במקום במלח, מנהג שמשותף לעדות רבות.

בשנים האחרונות, כחלק מהמפגש בין העדות בישראל, משפחות רבות מאמצות סימנים ממסורות אחרות, וכך נוצר סדר ישראלי חדש שמשלב בין המנהגים.

סימנים חדשים ויצירתיים

לצד הסימנים המסורתיים, יש משפחות שמוסיפות סימנים משלהן, ברוח המשחק המילולי של המקור. למשל, צימוקים וסלרי, עם בקשה לשנה שתהיה בה העלאה בשכר, או חסה, עם הבקשה לשנה שבה נחוס זה על זה. הרעיונות האלה משמחים במיוחד את הילדים, שמחפשים בעצמם מילים חדשות ומשחקי לשון.

אפשר להפוך את זה לפעילות משפחתית: לפני החג, כל אחד מבני המשפחה ממציא סימן אחד ומנסח עבורו ברכה. בליל החג, אחרי הסימנים המסורתיים, מוסיפים גם את הסימנים האישיים. כך המסורת העתיקה מתחדשת, ומקבלת משמעות אישית ורלוונטית.

חשוב רק לזכור שהסימנים המסורתיים יש להם מקור והלכות, ושההמצאות החדשות הן תוספת משעשעת ולא תחליף. מי שרוצה להקפיד על הסדר ההלכתי יכול להיעזר במחזור או לשאול את רב הקהילה.

איך עורכים את הסדר בבית

הסדר מתחיל בדרך כלל אחרי הקידוש והמוציא על החלה הטבולה בדבש. מניחים את כל הסימנים על צלחת אחת גדולה או על צלחות קטנות במרכז השולחן, ובעל הבית או אחד מבני המשפחה אומר את היהי רצון על כל סימן לפי הסדר, כשכולם טועמים מכל מאכל. על הפרי הראשון שאוכלים מברכים ברכה ראשונה מתאימה, ויש פרטים הלכתיים לגבי הסדר והברכות, שאותם כדאי לבדוק במחזור.

למשפחות עם ילדים, אפשר להפוך את הסדר לחוויה: לתת לכל ילד להיות אחראי על סימן אחד, להכין שלטים קטנים עם הברכות, או לקשט את הצלחות יחד לפני החג. ילדים אוהבים טקסים, ובמיוחד כשיש בהם טעמים מתוקים ומשחקי מילים.

טיפ מעשי: רבים מהסימנים דורשים הכנה מראש, כמו בישול הסלק, הלוביה והדלעת או טיגון לביבות הכרישה. כדאי להכין אותם יום או יומיים לפני החג, כך שבערב עצמו רק מסדרים על הצלחות.

הרבה יותר מאוכל

בסופו של דבר, הסימנים הם דרך מוחשית לבטא תקוות לשנה החדשה. כשכל המשפחה יושבת יחד, טועמת ומברכת, נוצר רגע של כוונה משותפת: אנחנו רוצים שנה מתוקה, פורייה, שבה הטוב ירבה והרע יסתלק. גם מי שאינו מאמין במשמעות הסגולית של המאכלים יכול למצוא בטקס הזה ערך רב, כרגע של עצירה ושל חיבור בין דורות.

לסיכום, סדר הסימנים הוא אחד המנהגים היפים והחווייתיים בלוח השנה העברי. הוא משלב היסטוריה, משחקי מילים, טעמים ומסורות של עדות שונות. בין אם עורכים סדר מלא בנוסח ספרדי ובין אם מסתפקים בתפוח בדבש, הרגע הזה סביב השולחן הוא הזדמנות לאחל זה לזה, ולעצמנו, שנה טובה ומתוקה.