פחות זורקים, יותר חוסכים: דרכים מעשיות לצמצם בזבוז מזון בבית
משפחות רבות זורקות בלי לשים לב חלק ניכר מהמזון שהן קונות. טיפים לתכנון, לאחסון ולבישול חכם שיעזרו לחסוך כסף ולהפחית פסולת.
כמעט בכל בית זה קורה: חצי שקית חסה שהשחירה בתחתית המקרר, לחם שהתייבש, שאריות מארוחת שישי שנשכחו בקופסה עד שכבר לא היה ברור מה יש בהן. כל מקרה כזה נראה זניח, אבל כשמחברים אותם לאורך שנה שלמה, מדובר בכמות משמעותית של מזון ובסכום כסף לא מבוטל. בזבוז מזון הוא גם עניין סביבתי, משום שכל מוצר שנזרק נשא איתו מים, אנרגיה, דשנים ותחבורה. החדשות הטובות הן שצמצום הבזבוז בבית לא דורש מאמץ גדול. כמה שינויים פשוטים בהרגלי הקנייה, האחסון והבישול יכולים לעשות הבדל ניכר.
מתחילים בקנייה מתוכננת
רוב הבזבוז מתחיל כבר בסופרמרקט. קנייה בלי רשימה, תחת השפעת מבצעים או כשאנחנו רעבים, מובילה לקניית מוצרים שאין לנו תוכנית עבורם. הצעד הראשון הוא לבדוק מה יש בבית לפני היציאה לקניות: לפתוח את המקרר, את המקפיא ואת הארונות, ולרשום מה חסר באמת.
כדאי לתכנן את הארוחות של השבוע לפחות באופן כללי, ולקנות בהתאם. מבצעים של קנה שניים וקבל שלישי משתלמים רק אם באמת תשתמשו בכל הכמות לפני שתתקלקל. במוצרים טריים במיוחד, לפעמים עדיף לקנות כמות קטנה יותר ולחזור לקנות באמצע השבוע.
אחסון נכון מאריך חיים
חלק גדול מהמזון שנזרק פשוט לא אוחסן כראוי. ירקות עלים מחזיקים יותר כשהם עטופים במגבת נייר בתוך קופסה סגורה. עשבי תיבול טריים אפשר להחזיק כמו זר פרחים, בכוס מים במקרר. עגבניות, בננות ואבוקדו שומרים על טעם טוב יותר מחוץ למקרר עד שהם מבשילים, ואחר כך אפשר להכניס אותם למקרר כדי להאט את ההבשלה.
כדאי גם להכיר את חלוקת המקרר. המדפים העליונים מתאימים למוצרים מוכנים ולשאריות, המדפים התחתונים הקרים יותר מתאימים לבשר ולדגים, ומגירות הירקות נועדו לשמור על לחות. דלת המקרר היא האזור החם ביותר, ולכן לא מתאימה לחלב ולביצים, אלא לרטבים ולמשקאות.
שיטת ראשון נכנס ראשון יוצא
שיטה פשוטה שנהוגה במטבחים מקצועיים יכולה לעבוד מצוין גם בבית. כשמסדרים קניות חדשות, מעבירים את המוצרים הישנים לקדמת המדף ומניחים את החדשים מאחור. כך המוצרים שתוקפם קרוב יותר נמצאים בהישג יד ונצרכים קודם.
כדאי להקדיש מדף או קופסה במקרר לאכלו אותי קודם, ולשים בה מוצרים שצריך לסיים בקרוב. כשכל המשפחה יודעת שיש מקום כזה, הסיכוי שהשאריות ייאכלו עולה מאוד. גם תיוג של קופסאות שאריות עם תאריך ההכנה עוזר לדעת מה צריך להיאכל ראשון.
להבין את התאריכים על האריזה
הבלבול סביב תאריכים על אריזות גורם לזריקה של מזון שעדיין ראוי לאכילה. חשוב להבחין בין סוגי הסימון. תאריך אחרון לשימוש מופיע על מוצרים מתכלים כמו בשר, דגים ומוצרי חלב טריים, ויש להקפיד עליו מטעמי בטיחות. סימון של מומלץ לשימוש עד, לעומת זאת, מתייחס בדרך כלל לאיכות ולא לבטיחות, ומופיע על מוצרים יבשים כמו פסטה, אורז, קטניות ושימורים.
מוצר יבש שעבר את התאריך המומלץ עשוי להיות ראוי לשימוש אם האריזה שלמה והמוצר נראה, מריח וטועם כרגיל. עם זאת, בכל מקרה של ספק, ובמיוחד במוצרים רגישים, עדיף לנהוג בזהירות. בטיחות המזון קודמת לחיסכון.
בישול עם מה שיש
אחד הכישורים החשובים ביותר לצמצום בזבוז הוא היכולת לבשל ממה שיש בבית. ירקות שמתחילים להתרכך מתאימים מצוין למרק, לשקשוקה, לפשטידה או לרוטב פסטה. לחם שהתייבש הופך לפירורי לחם, לקרוטונים או לפודינג לחם. בננות שהשחירו הן הבסיס המושלם לעוגת בננות או לשייק.
גם שאריות של ארוחת שישי יכולות לקבל חיים חדשים. עוף צלוי הופך לכריכים או לסלט, אורז הופך לאורז מוקפץ עם ירקות וביצה, ותבשיל ירקות הופך למילוי לפשטידה. מי שמתרגל לחשוב כך מגלה שהמקרר מלא בהזדמנויות.
המקפיא: החבר הכי טוב של המטבח
המקפיא הוא כלי עוצמתי במאבק בבזבוז. אפשר להקפיא כמעט כל דבר: לחם פרוס, שאריות תבשילים, עשבי תיבול קצוצים בשמן זית בתבנית קרח, פירות חתוכים לשייקים, רטבים ומרקים. העיקר הוא להקפיא בזמן, לפני שהמוצר מתחיל להתקלקל, ולא כמוצא אחרון.
- הקפיאו במנות קטנות כדי להפשיר רק את מה שצריך.
- תייגו כל שקית או קופסה עם תוכן ותאריך.
- הפשירו במקרר ולא על השיש.
- עברו על המקפיא פעם בחודש ותכננו ארוחה ממה שיש בו.
לערב את כל המשפחה
צמצום בזבוז מזון מצליח יותר כשכל בני הבית שותפים. כדאי לשוחח עם הילדים על הנושא, להסביר מאיפה מגיע האוכל וכמה עבודה מושקעת בו, ולתת להם להשתתף בתכנון הארוחות ובבישול. ילדים שעוזרים להכין ארוחה נוטים לאכול אותה בשמחה רבה יותר. כדאי גם להגיש מנות קטנות יותר ולאפשר תוספת, במקום למלא צלחות שחצי מהן נשאר בסוף הארוחה.
מי שמקיים ארוחות משפחתיות גדולות, למשל בשבתות ובחגים, יכול לתכנן מראש מה ייעשה עם השאריות: קופסאות לאורחים שרוצים לקחת הביתה, מנות להקפאה, או ארוחת שאריות חגיגית למחרת. במקרים של עודף גדול של מזון שלא נגעו בו, אפשר לבדוק אם יש בסביבה ארגון או יוזמה קהילתית לחלוקת מזון שמקבלים תרומות כאלה, בהתאם לכללי הבטיחות שלהם. ולבסוף, את מה שבכל זאת נזרק, כמו קליפות ושאריות ירקות, אפשר להפוך לקומפוסט בגינה או בפח ייעודי אם יש כזה ביישוב.
לסיכום
צמצום בזבוז מזון בבית מתחיל בהחלטות קטנות: לבדוק לפני שקונים, לאחסן נכון, להשתמש קודם במה שעומד להיגמר, להבין את התאריכים על האריזות, לבשל ממה שיש ולנצל את המקפיא. השינויים האלה חוסכים כסף בכל חודש, מפחיתים פסולת ותורמים לסביבה. ואולי הכי חשוב, הם מחזירים לנו את ההערכה לאוכל ולעבודה שהושקעה בו.